Bava Kamma 22

Kapitel 22

א דיש מקצת שליא בלא ולד וגזירה מקצתה אטו כולה קמ"ל

1 ein Teil der Eihaut könne auch ohne die Geburt hervorkommen, nur wurde dies bei einem Teile angeordnet mit Rücksicht auf die ganze, so lehrt er uns.

ב ואמר עולא אמר רבי אלעזר בכור שנטרף בתוך ל' יום אין פודין אותו

2 Ferner sagte U͑la im Namen R. Elea͑zars: Wenn ein erstgeborenes Kind innerhalb dreißig Tagen totverletzt wird, so braucht man es nicht auszulösen.

ג וכן תני רמי בר חמא מתוך שנאמר (במדבר יח, טו) פדה תפדה יכול אפי' נטרף בתוך ל' יום ת"ל אך חלק

3 Ebenso lehrte auch Rami b. Ḥama: Aus den Worten:auslösen sollst du, könnte man schließen, auch wenn es totverletzt wird, so heißt es: nur, und dies ist einschränkend.

ד ואמר עולא א"ר אלעזר בהמה גסה נקנית במשיכה

4 Ferner sagte U͑la im Namen R. Elea͑zars: Ein Großvieh wird durch, das Ansichziehen geeignet. —

ה והא אנן תנן במסירה הוא דאמר כי האי תנא דתניא וחכ"א זו וזו במשיכה ר"ש אומר זו וזו בהגבהה

5 Wir haben ja aber gelernt: durch die Übergabe!? — Er ist der Ansicht des Autors der folgenden Lehre: Die Weisen sagen: beide durch das Ansichziehen; R. Šimo͑n sagt, beide durch das Hochheben.

ו ואמר עולא אמר ר' אלעזר האחין שחלקו מה שעליהן שמין ומה שעל בניהן ובנותיהן אין שמין

6 Ferner sagte U͑la im Namen R. Elea͑zars: Wenn Brüder [die Erbschaft] teilen, so schätze man das, was sie anhaben, nicht aber das, was ihre Söhne und ihre Töchter anhaben.

ז אמר רב פפא פעמים אף מה שעליהן אין שמין משכחת לה בגדול אחי דניחא להו דלשתמעון מיליה

7 R. Papa sagte: Zuweilen kann es vorkommen, daß auch das, was sie selber anhaben, nicht geschätzt wird, und zwar ist dies beim ältesten der Brüder der Fall; dies ist ihnen lieb, damit seine Worte respektiert werden.

ח ואמר עולא א"ר אלעזר שומר שמסר לשומר פטור ולא מיבעיא שומר חנם שמסר לשומר שכר דעלויי עלייה לשמירתו אלא אפילו שומר שכר שמסר לשומר חנם דהשתא גרועי גרעיה לשמירתו נמי פטור שהרי מסר לבן דעת

8 Ferner sagte U͑la im Namen R. Elea͑zars: Wenn ein Hüter [das anvertraute Tier] einem anderen Hüter übergeben hat, so ist er ersatzfrei. Und nicht nur dann, wenn ein unentgeltlicher Hüter es einem Lohnhüter übergeben und somit die Bewachung verbessert hat; sondern auch wenn ein Lohnhüter es einem unentgeltlichen Hüter übergeben und somit die Bewachung verschlechtert hat, ist er ersatzfrei, denn er hat es ja einem vernünftigen Menschen übergeben.

ט רבא אמר שומר שמסר לשומר חייב ולא מיבעיא שומר שכר שמסר לשומר חנם דגרועי גרעיה לשמירתו אלא אפילו שומר חנם שמסר לשומר שכר חייב

9 Raba aber sagt, wenn ein Hüter [das anvertraute Tier] einem anderen Hüter übergeben hat, sei er ersatzpflichtig. Und nicht nur dann, wenn ein Lohnhüter es einem unentgeltlichen Hüter übergeben und somit die Bewachung verschlechtert hat, sondern auch wenn ein unentgeltlicher Hüter es einem Lohnhüter übergeben hat, ist er ersatzpflichtig,

י דאמר ליה את מהימנת לי בשבועה האי לא מהימן לי בשבועה

10 denn [der Eigentümer] kann zu ihm sagen: dir traue ich auf einen Eid, ihm aber traue ich auf einen Eid nicht.

יא ואמר עולא א"ר אלעזר הלכתא גובין מן העבדים

11 Ferner sagte U͑la im Namen R. Elea͑zars: Die Halakha ist, man kann für [eine Schuld] auch Sklaven einfordern.

יב אמר ליה ר"נ לעולא אמר רבי אלעזר אפי' מיתמי לא מיניה מיניה אפי' מגלימא דעל כתפיה

12 R. Naḥman sprach zu U͑la: Sagte es R. Elea͑zar auch von Waisen? — Nein, nur von ihm selber. — Ihm selber kann man ja auch das Gewand von der Schulter [nehmen]!? —

יג הכא במאי עסקינן שעשאו אפותיקי כדרבא דאמר רבא עשה עבדו אפותיקי ומכרו בעל חוב גובה הימנו שורו אפותיקי ומכרו אין ב"ח גובה הימנו

13 Dies gilt von dem Falle, wenn er sie verhypotheziert hat. Dies nach Raba, denn Raba sagte: Hat jemand seinen Sklaven verhypotheziert und ihn verkauft, so kann der Gläubiger von ihm einfordern, wenn er aber seinen Ochsen verhypotheziert und ihn verkauft hat, so kann der Gläubiger von ihm nicht einfordern. —

יד מ"ט הא אית ליה קלא והא לית ליה קלא

14 Weshalb? — Bei dem einen spricht es sich herum, beim anderen spricht es sich nicht herum.

Vorheriges Kapitel Nächstes Kapitel